הקשר בין פעילות גופנית וסוכרת

פעילות גופנית תורמת לאיזון הסוכרת, מונעת ומפחיתה את סיבוכיה, וכמו כן משפרת את איכות החיים של החולה. פעילות גופנית בשילוב תזונה מאוזנת אף מפחיתים את הסיכון לחלות בסוכרת בין40% ל-90%.

למרות שהסיכוי לחלות בסוכרת קשור במטען הגנטי שלנו, סוכרת מסוג 2 מושפעת מאורח החיים המערבי, אולי יותר מכל מחלה אחרת. התפתחות המחלה קשורה בעיקר לעודף משקל, למחסור בפעילות גופנית ותזונה לא מאוזנת. מחלת הסוכרת היא מגפה של העולם המפותח ושל העשירון העליון במדינות הלא מפותחות.

חשוב לדעת: הסכנה העיקרית בסוכרת לא מאוזנת בטווח הארוך, היא הפגיעה בכלי הדם, במערכות הלב והעצבים, בעיניים ובכליות. פגיעה זו היא הגורמת לתחלואה ותמותה.

כל חולה סוכרת צריך להקפיד על אורח חיים בריא ופעילות גופנית סדירה, המהווים כלי חשוב ובמקרים מסוימים אף עיקרי במניעת סוכרת.

מטרות הפעילות הגופנית לטיפול באנשים עם סוכרת:


1. להשיג ולשמור על מאזן מטבולי אופטימלי, הכולל שמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם, פרופיל שומנים בדם, לחץ דם, ומשקל.


2. מניעה וטיפול בסיבוכים כרוניים של סוכרת כגון: השמנת יתר, דיסליפידמיה, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, נפרופתיה.


3. לשפר את הבריאות באמצעות אורח חיים בריא.

כאמור, לתזונה נכונה ופעילות גופנית יש ביטוי ממשי במניעה וניהול של סוכרת. אם פעילות גופנית חשובה מאוד לכלל האוכלוסייה, חייהם של חולי הסוכרת כמעט תלויים בה. פעילות גופנית היא כלי חשוב באיזון הסוכרת ובהפחתת גורמי סיכון נלווים. לפעילות גופנית סדירה ישנם יתרונות בריאותיים רבים כגון: שיפור הרגישות לאינסולין, הורדת רמת הסוכר בדם, תמיכה בתהליך של ירידה במשקל ובשמירה על המשקל לטווח ארוך.

סקירת מחקרים הקשורים להרזיה, מראים שתוכניות לירידה במשקל המשלבות פעילות גופנית, הן היעילות ביותר לאיבוד משקל ושמירתו לאורך זמן. במקרה של חולים בסוכרת, שמירה על משקל תקין היא הכרח בריאותי.

לפעילות גופנית יש יתרונות נוספים:


• הפחתת מחלות קרדיווסקולאריות (אירועי לב ושבץ מוחי)
• הפחתת סיכון לסרטן שד ובמעי הגס
• שיפור רמות לחץ הדם
• שיפור פרופיל השומנים בדם (מפחית את השומנים המסוכנים ומעלה את הכולסטרול הטוב HDL)
• שיפור צפיפות העצם
• הורדת אחוז שומן והעלאת מסת שריר
• הפגת מתחים
• שיפור איכות חיים וההרגשה


רגע לפני שמתחילים לעסוק בפגיעות גופנית, כמה המלצות מעשיות:

1. התייעצו עם רופא/פזיולוג לפני התחלת האימונים, כדי לוודא את כשירותכם.


2. התחילו את הפעילות הגופנית באופן הדרגתי, הן מבחינת סוג הפעילות והן מבחינת אורכה.


3. שלבו בלוח הזמנים ובסדר העדיפויות שלכם פעילות גופנית מובנת על בסיס קבוע, מומלץ בשעות קבועות בבוקר.


4. בחרו בפעילות גופנית מהנה ונוחה עבורכם, כזו שתוכלו להתמיד בה לאורך זמן, כגון:


o פעילויות נופש ופנאי כגון משחקי תנועה, משחקי חצר, מטקות ים, פריסבי, באולינג.


o טיול עם הכלב.


o הליכה קצרה לחילוץ העצמות בין שאר פעילויות היום.


o חניה במקום מרוקח מעט מהיעד.


o שימוש במדרגות ולא במעלית.


לפני העיסוק בפעילות גופנית חשוב להקפיד על הכללים הבאים:


• חולי סוכרת הנוטלים תרופות או מזריקים אינסולין, חייבים לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות. במידה ורמת הסוכר בדם נמוכה יש לאכול ארוחה קלה.


• אם רמות הגלוקוז שלכם בדם עולות על 250 מ"ג/ד"ל, אסור לבצע פעילות גופנית.


• יש להתחיל את הפעילות בהליכה איטית למשך 5-10 דקות (חימום) או בביצוע תרגילי גמישות, ולסיים את הפעילות באותה צורה.

• יש להקפיד לשתות מים /משקאות ללא סוכר במהלך הפעילות.


• יש להצטייד מראש במאכלים שמכילים סוכר, כגון: סוכריה, עוגיות פתי-בר או חטיף אנרגיה, למקרה שרמת הסוכר בדם תרד במהלך או לאחר הפעילות הגופנית.


• יש להפסיק את הפעילות במקרה של כאב בחזה או ברגל, ולהתקשר לרופא.


• יש להימנע מהזרקת אינסולין לאזור הגוף אותו אתם מפעילים במהלך הפעילות הגופנית.


• כשמזריקים אינסולין מומלץ לעשות זאת כשעה לפני הפעילות.


• במקרה של פעילות גופנית מאומצת מעבר לשעה, כדאי לצרוך כ-15-30 גר' פחמימות לכל חצי שעת פעילות.


• אם אתם צריכים פחמימות לפני פעילות בעוצמה גבוהה, יש להיוועץ עם רופא לגבי מינוני תרופות או אינסולין גם ביום שלפני.


לסיכום: סוכרת מסוג 2 היא מחלה כרונית ששכיחותה רק עולה בעשורים האחרונים. הבשורות הטובות הן שלפעילות גופנית יש השפעה חיובית ממשית על המחלה: אורח חיים פעיל ופעילות גופנית סדירה מפחיתים את הסיכוי לחלות במחלה, גם המקרים שהמחלה כבר בהתהוות. לחולים בה, אורח חיים בריא והפעילות הגופנית משפרים את האיזון, מונעים ומפחיתים את סיבוכיה ומשפרים את איכות החיים של החולה.