תחשבו חיובי, תהיו בריאים

מהי חשיבה חיובית וכיצד היא תורמת לבריאות?

מהי חשיבה חיובית? לפי הפסיכולוג ד"ר מרטין זליגמן, חשיבה חיובית מוגדרת כסגנון ההסברה של מאורעות בחיים. אנשים עם סגנון אופטימי וחיובי מייחסים לעצמם ולפעולותיהם את הדברים הטובים שקורים להם, ומייחסים לגורמים חיצוניים את הדברים הלא-נעימים בחייהם. הם גם נוטים יותר לראות באירועים בעלי אופי שלילי כארועים זמניים וחולפים, ולא כמשהו קבוע וטיפוסי.

חשיבה חיובית משפרת את הבריאות


במחקר של הפסיכולוגית ד"ר סוזן סגרסטורם שפורסם ב-2010, נבדקו במשך כחצי שנה תלמידי פקולטה למשפטים בארה"ב לגבי ציפיותיהם מעתידם ומהלימודים, וכיצד אלו משפיעות על מערכת החיסון שלהם.

המסקנה: אופטימיות יכלה להועיל לבריאות! ההשקפה הכללית של הסטודנטים על החיים, בין אם היא היתה אופטימית ובין אם לא, לא השפיעה על התגובה החיסונית. אולם נמצא קשר חזק בין הציפיות האישיות של כל סטודנט לגבי חווית הלימוד הספציפית בפקולטה למשפטים לבין רמת התגובה החיסונית לגירוי שהוזרק להם (חומר שמפעיל תאים שנלחמים בוירוסים ובחלק מהחיידקים).

כלומר, בתקופות יותר אופטימיות כפי שדווח הסטודנט בשאלון, מערכת החיסון של אותו סטודנט היתה חזקה יותר, ואילו בתקופות של דיווח על פסימיות, מערכת החיסון היתה פחות פעילה. לפיכך, כדאי להיות אופטימים לגבי הצלחה במישור חשוב וספציפי, היות ויתכן שזה מעודד את מערכת החיסון ומגן מפני זיהומים. ד"ר סגרסטורם מסכמת שאם לאנשים תהיינה השקפות מעוגנות-מציאות יותר חיוביות על עתידם, הם יכולים ליהנות מההשפעה שלהן על בריאותם ועל איכות חייהם.

במחקר אחר, חוקרים מצאו שהפעלת איזורים במוח על-ידי רגשות שליליים קשורה לתגובה חיסונית קטנה יותר למרכיבים של נגיף השפעת. תיאוריות אחרות קושרות בין חשיבה חיובית ובין רמות נמוכות יותר של הורמוני לחץ כגון קורטיזול, ותגובות חלשות יותר של מערכת העצבים הסימפתתית הקשורה לתגובות דחק.

מחקרים נוספים מראים, שאנשים שהינם אופטימים לגבי בריאותם אכן שומרים על מצב בריאות תקין יותר. לדוגמא, אנשים המגלים גישה אופטימית לגבי ניתוח שעליהם לעבור, נוטים להחלים באופן טוב יותר. יחד עם זאת, לא ברור עד כמה האופטימיות משפיעה לטובה על הבריאות, או שמא זו החשיבה השלילית והפסימית שמדרדרת את הבריאות.

בנוסף, המרכז הרפואי Mayo clinic מדווח על מספר הטבות בריאותיות הקשורות לחשיבה חיובית, כגון ירידה בסיכון לתמותה מבעיות קרדיווסקולריות, פחות דיכאון וחרדה, ותוחלת חיים ארוכה יותר. אחת הסיבות המשוערות לכך היא, שאנשים בעלי חשיבה חיובית מנהלים אורח חיים בריא יותר. על-ידי התמודדות טובה יותר עם לחצים וכן המנעות מהתנהגות לא בריאה (כמו עישון, חוסר פעילות גופנית וצריכה מוגזמת של אלכוהול), אנשים אלו משפרים את בריאותם ואיכות חייהם.

ומה לגבי איכות חיים?

אנשים בעלי השקפה חיובית מתמודדים טוב יותר עם לחץ ואכזבה, ומתמקדים באפשרויות לשיפור המצב ואינם מתמרמרים או הופכים מתוסכלים מדברים שאינם יכולים לשנות.

חשיבה שכזו מביאה לעשייה, לעומת פסימים שפעמים רבות מייחסים את הסיטואציה למשהו חיצוני שאין להם עליו שליטה. כמו כן, חשיבה חיובית גורמת לאדם לפעול לשיפור המצב וליהנות ממה שיש, ופחות לחשוב על מה שחסר.

לא הכל דבש

לפני שמרכיבים את המשקפיים הורודים, חשוב לזכור שסגנון חשיבה אופטימי, אין פרושו שהכל טוב בחיים. למעשה, בנסיבות מסוימות, אופטימיות-יתר יכולה להזיק, ואנשים עלולים לייחס לעצמם יותר ממה שהם יכולים בפועל וכך להכנס לתוך מעגל של לחץ וחרדה.

יש מקרים שהאופטימיות לגבי העתיד דווקא גורמת לאנשים לעבוד פחות למען השגת הדברים שהם רוצים. לפיכך, במקום להתעלם מהמציאות כפי שהיא, פסיכולוגים מציעים שחשיבה חיובית תתמקד בדברים כמו אמונה ביכולות, גישה חיובית לאתגרים, ונסיונות להפיק את המיטב מאירועים שאינם חיוביים. אין מן הנמנע שדברים רעים יקרו בחיים, ולכל אחד מאיתנו צפויות גם אכזבות ומכאובים. זה לא אומר שכל העולם נגדנו וכל הסובבים רוצים ברעתנו. הגישה החיובית יכולה לעזור לראות את הסיטואציה באופן מציאותי ולסייע בחיפוש הדרך בה ניתן לשפר אותה וללמוד מהנסיון.